ייעוץ פרישה

פרישה: הרגע שבו הכסף פוגש את מה שנשאר מהחיים

משהו קורה סביב גיל 60. זה לא עוד עדכון שכר, לא עוד שיחת הערכה עם המנהל, לא עוד "בוא נבדוק את הנתונים לרבעון הבא". פתאום המילה פרישה מפסיקה להיות מושג מעורפל מהטלוויזיה, והופכת לקובץ אקסל, לדפים מבורדקים מתיקיה ישנה, לשיחות לילה ארוכות במטבח. ויש גם רגעים שבהם היא רק מילה שמפחידה.

ברמה הפיננסית, ייעוץ פרישה נשמע כמו עוד שירות. עוד טבלה, עוד חישוב, עוד "תראה, אם תמשוך פה ותפקיד שם". אבל מאחורי כל זה יש משהו הרבה יותר עמוק: ניסיון להפוך חוסר ודאות — לפלוס־מינוס תחושת כיוון. לא וודאות מוחלטת, כי כזו אין, אבל לפחות הבנה. איפה אני עומד, כמה יש לי, מה עושה המדינה, ומה באמת המשמעות של לצאת היום לפרישה בישראל של 2026.

רגע לפני שמתחילים עם המספרים: למה בכלל לדבר על פרישה עכשיו?

הרבה אנשים דוחים את השיחה הזו. "עוד מוקדם", "כשתתקרב השעה", "אין לי מושג כמה בכלל יהיה שם". לכאורה, יש בזה היגיון — מי רוצה להסתכל על ניירות אקטואריים בערב? אבל המציאות הישראלית לא משחקת לטובת הדוחים. תוחלת החיים עולה, גיל הפרישה הרשמי זז, והעולם התעסוקתי פחות מבטיח "עבודה עד הפנסיה".

הפרישה כבר לא נראית כמו פעם: זה לא תמיד "מפסיקים לעבוד בגיל 67 ומתחילים לקבל פנסיה". הרבה אנשים ממשיכים לעבוד חלקית, יזמים עסק קטן, מלמדים, מתנדבים. בין אם זו פרישה מוקדמת מבחירה או פרישה שנכפתה עם "תכנית התייעלות", התוצאה דומה: צריך להבין מה קורה עם הכסף, ואיך מתרגמים את כל החסכונות האלה – קופות גמל, קרנות פנסיה, פוליסות ישנות – למשכורת חודשית שאפשר לחיות איתה.

הפעם הראשונה שרואים את המספר האמיתי

אחד הדברים שמפתיעים אנשים בייעוץ פרישה הוא הרגע שבו המספרים מתכנסים. פתאום הכול מרוכז: הפנסיה התקציבית (אם נשארה כזו), קרן הפנסיה החדשה, קופת הגמל, קרן ההשתלמות, פנסיה נוספת מהעבודה הקודמת. על הנייר זה נראה הרבה. לפעמים זה באמת הרבה. אבל כשמחלקים ל-20–30 שנות פרישה צפויות, ומוסיפים אינפלציה, קצבאות ביטוח לאומי, מס הכנסה – העסק נהיה מורכב יותר.

ופה בעצם נכנס יועץ פרישה מקצועי: לא כמישהו שמוכר לך מוצר, אלא בתור סוג של "מתרגם" בין העולם הפיננסי לחיים עצמם. זו לפחות הגרסה האידיאלית.

מה בעצם עושה יועץ פרישה, ולמה זה שונה מעוד סוכן פנסיוני

כדי שלא נלך לאיבוד, ננסה להגדיר בצורה פשוטה: ייעוץ פרישה טוב אמור לענות על שתי שאלות עיקריות, שנשמעות פשוט אבל בפועל הן סבוכות למדי:

1. כמה כסף יהיה לי מדי חודש אחרי פרישה מעבודה?
2. איך אפשר למקסם את מה שיש, כולל מס, קצבאות, והטבות שונות?

פרישה והמס: איפה מסתתרים הכספים שלא ידעת עליהם

המדינה, באופן מפתיע, כן נותנת כלים להקל על תקופת הפרישה. הבעיה? הם מפוזרים בין מונחים, טפסים וסעיפי חוק שמעטים מבינים עד הסוף: פטור ממס על קצבה, היוון קצבה, רצף קצבה, רצף פיצויים, משיכה הוניים, מענק פרישה, קיבוע זכויות. אם המשפט האחרון נשמע לכם כמו שילוב בין עברית משפטית ללטינית עתיקה, אתם לא לבד.

אחד הצעדים המרכזיים בכל תכנון פרישה הוא להבין מה כדאי למשוך כמענק חד־פעמי, ומה להשאיר בתור קצבה חודשית. כאן נכנס שיקול המס: לפעמים המשיכה החד־פעמית נראית מפתה, אבל שורפת הטבה משמעותית של פטור ממס על הקצבה העתידית. לפעמים דווקא הפוך – כדאי להוון חלק מהקצבה ולקבל סכום גדול היום.

ייעוץ פרישה ומס הכנסה: הדיאלוג הלא אינטואיטיבי

אחד הדברים הכי "אנטי ישראליים" שיש, זה לנסות לתכנן מס לטווח ארוך. כאן זה בדיוק המשחק: יועץ פרישה טוב לא מחפש רק איך לקבל הכי פחות מס השנה, אלא איך, לאורך כל שנות הפרישה, לשלם מינימום מס אפשרי על סך כל ההכנסות: פנסיה, הכנסות משכר דירה, עבודה חלקית, קצבאות שונות.

למשל, אדם שיוצא לפרישה מוקדמת בגיל 60 ויודע שימשיך לעבוד חלקית עד 67, צריך לבדוק מהי חלוקת המשיכה האופטימלית: מתי להפעיל קצבה, מתי לדחות, האם למשוך הוני, האם להעביר כספים למסלולים אחרים. הפרישה הופכת לפרויקט.

מעבר בין שלב החיסכון לשלב המשיכה: שינוי צורת החשיבה

במשך 30–40 שנה לימדו אותנו לחשוב "איך מגדילים את החיסכון לפנסיה". מפקידים, משווים דמי ניהול, משנים מסלול השקעה, מתמקחים עם הסוכן. אבל ברגע הפרישה, פתאום השאלה מתהפכת: לא איך לחסוך, אלא איך לחיות מהחיסכון. זו צורת מחשבה אחרת לחלוטין.

גם הסיכון משתנה. מי שנמצא בגיל 35 ואומר "ירידות בשווקים? זה לטווח הארוך, זה יתקן" מדבר אחרת לחלוטין ממי שכבר נמצא בעיצומה של פרישה. ירידה חדה בשוק ההון שנה אחרי שיצאת לפרישה, כשאתה כבר מושך כסף מדי חודש, מגלמת סיכון שונה: זה נקרא "סיכון תזמון המשיכה" (Sequence of returns). זה לא מונח שמופיע בפרסומות הבנאליות של ביטוחי הפנסיה, אבל הוא לגמרי קיים בחיים.

מסלול השקעה לפרישה: לא רק "פחות מניות"

קל להגיד: "בפרישה עוברים למסלול סולידי". לא תמיד. לפעמים זה נכון, לפעמים זה אפילו מסוכן — במיוחד אם הפרישה צפויה להימשך 25–30 שנים. השילוב בין חלק סולידי שמגן על המשיכות השוטפות, לבין חלק יותר צומח שממשיך לעבוד ברקע, הוא האתגר של תכנון פרישה רציני.

כאן שוב, ייעוץ פרישה שמסתכל על התמונה הכוללת – ולא רק על קרן פנסיה אחת או קופת גמל אחת – יכול לעשות הבדל משמעותי. לא רק "כמה מס אני משלם השנה", אלא איך כל התיק מתנהג לאורך זמן.

הצד הרגשי של פרישה: זה לא רק מספרים על מסך

נכון, כסף חשוב. אבל מי שהיה סביב אנשים שיצאו לפרישה יודע: הדבר האמיתי שמטלטל הוא הזהות. מי אני כשאין לי יותר חתימה על מיילים עם תפקיד, כשאין עוד "ישיבה של 9 בבוקר", כשהטלפון פתאום שקט מדי. יש כאלה שמקבלים את זה באהבה, כמתנת חופש. אחרים חווים סוג של ריק.

פרישה ותעסוקה חלקית: איזון בין זמן פנוי לבין משמעות

בישראל, יותר ויותר אנשים בוחרים שלא לפרוש "בבת אחת". בפועל, נוצרת שכבה רחבה של אנשים בגילאי 60–75 שחיים במעין מצב ביניים: מקבלים פנסיה חלקית, עובדים חלקית, מתנדבים, לומדים. גם זה חלק מייעוץ פרישה מודרני: לא רק "כמה כסף יש", אלא "איך תראה התמונה היומיומית".

למשל, יועץ פרישה שמבין לעומק את המצב יכול להראות לאדם שאם הוא מוכן לעבוד עוד שנה או שנתיים במשרה חלקית, זה מגדיל את הקצבה החודשית באופן משמעותי לאורך כל החיים, או מאפשר לו לקחת שנת "חופש" בגיל מאוחר יותר. זה לא רק תכנון פיננסי, זה תכנון חיים.

פרישה כפרויקט זוגי

עוד היבט שמפתיע לא מעט זוגות: הפרישה של אחד מבני הזוג משפיעה על שניהם. לפעמים אחד יוצא לפרישה, השני עדיין עובד במשרה מלאה. לפעמים שניהם מתקרבים יחד לפרישה, אבל עם הפרשי הכנסה גדולים. ייעוץ פרישה חכם מסתכל על המשפחה כיחידה כלכלית אחת: הכנסות, פנסיה עתידית, ירושות אפשריות, ילדים שעדיין צריכים עזרה.

הדיון על פרישה, אם עושים אותו נכון, הוא גם דיון על "מה אנחנו רוצים מהשנים הבאות". נסיעות? עזרה לילדים ברכישת דירה? חוגים, לימודים, אולי פתיחת עסק קטן שתמיד חלמתם עליו. אם מתייחסים למונח היבש "פרישה" רק בתור אירוע פיננסי, מפספסים את העיקר.

פרישה בישראל: איפה זה נוגע במציאות המקומית

ישראל היא מדינה קצת פרדוקסלית בהקשר של פרישה. מצד אחד, תוחלת החיים כאן גבוהה, תרבות המשפחה חזקה, אנשים נשארים אקטיביים – גם בגיל מאוחר. מצד שני, יוקר המחיה לא ממש מתחשב בפנסיונרים, ומבנה שוק העבודה לא תמיד מותאם למי שכבר עבר את גיל 60.

קצבת זקנה, פנסיה חובה, ומה שביניהם

יש איזו הנחה, בעיקר אצל הדור הצעיר יותר, ש"יש פנסיה חובה, אז יהיה בסדר". המציאות מורכבת יותר. פנסיה חובה בישראל אכן יצרה שיפור משמעותי עבור עובדים צעירים ובינוניים, אבל מי שעבד שנים ללא חיסכון פנסיוני, או החליף מקומות עבודה בלי לוודא שהכספים ממשיכים, עלול לגלות בפרישה פער לא קטן בין הציפיות למציאות.

קצבת זקנה מביטוח לאומי, הרוב יודעים, היא לא משהו שאפשר להסתמך עליו לגמרי. היא חלק מהפאזל, לא הפתרון כולו. ייעוץ פרישה לישראלים צריך לקחת בחשבון את השילוב בין הקצבה הזו, הפנסיה הצוברת, ולפעמים גם נכסים אחרים – דירה להשקעה, חסכונות פרטיים, ועדיין, לא מעט פעמים – אוברדרפט.

העלאת גיל הפרישה: מה זה עושה לתכנון

בשנים האחרונות, גיל הפרישה לנשים עלה, הוויכוחים על המשך העלאה ממשיכים, והתחושה היא שהגבול בין "גיל עבודה" ל"גיל פרישה" נעשה נזיל יותר. מי שנמצא היום באמצע החיים, צריך לתכנן פרישה בעולם שבו אין תאריך ברור שבו הכול נעצר.

מעניין לראות שבייעוץ פרישה עדכני, כבר כמעט לא מדברים על "יום הפרישה" בתור נקודת זמן חדה, אלא על "תקופת מעבר": כמה שנים לפני הפרישה – שבהן מכינים את התמונה הכלכלית, וכמה שנים אחרי – שבהן בודקים אם התכנון באמת עובד.

מתי כדאי להתחיל ייעוץ פרישה, ולמי זה בכלל מתאים?

אפשר להגיד שברמה עקרונית, כל מי שמתקרב לעשור האחרון לפני הפרישה – נגיד 55 ומעלה – כבר נמצא באזור שבו שווה לפחות לעשות בדיקה ראשונית. אבל לפעמים אפילו קודם: מי שעבר כמה עבודות, מי שיש לו כמה סוגי קופות, מי שקיבל כבר מענק פרישה באיזו התייעלות ארגונית, לא פעם מגלה בדיעבד שהיה אפשר לעשות דברים אחרת.

פרישה מוקדמת – חלום או מלכודת?

בשנים האחרונות המושג "פרישה מוקדמת" נהיה סוג של פנטזיה. יש מי שחוסך אגרסיבית ומנסה להגיע לזה, יש מי שנזרק לשם בלי שרצה – פיטורים, בריאות, שינוי ארגוני. ייעוץ פרישה במקרים כאלה חשוב אפילו יותר: כי צריך לתכנן פרישה שתימשך אולי 30–35 שנה, לפעמים עם פנסיה שלא תוכננה למרחק כזה.

פער קטן בתכנון – מס שלא מנוצל, קצבה שלא נדחתה, או משיכה לא נכונה של כספי פיצויים – יכול להתגלגל לעשרות ואף מאות אלפי שקלים לאורך החיים. זה נשמע דרמטי, וגם קצת קלישאתי, אבל זה קורה בפועל.

לא רק לעשירים: למה ייעוץ פרישה רלוונטי גם למי שחושש שאין לו מספיק

יש איזו תחושה שייעוץ פרישה זה "לעשירים". למי שיש חמש דירות, כמה מיליונים בקופות, ועוד עסק בצד. בפועל, דווקא מי שנמצא על הגבול – יש פנסיה, אבל לא גדולה, חסכונות, אבל לא משהו מופרז – שם כל החלטה יותר קריטית.

במובן הזה, ייעוץ פרישה איכותי לא מכוון לאופטימיזציה אסתטית של טבלאות, אלא למשהו הרבה יותר בסיסי: לוודא שהחוסן הכלכלי לאורך הפרישה יציב ככל האפשר, ושלא נגמר הכסף לפני שנגמר הזמן.

שאלות ותשובות נפוצות על פרישה וייעוץ פרישה

שאלה: באיזה גיל כדאי להתחיל לתכנן פרישה ברצינות?

תשובה: תלוי את מי שואלים. אם מסתכלים מקצועית, סביב גיל 55 זה זמן טוב להתחיל לעשות סדר רציני במסמכים, לוודא שכל הקופות מחוברות, לבדוק מה צפוי להיות גובה הקצבה. אבל גם בגיל 45–50 אפשר וכדאי לעשות "צילום מצב" כדי להבין אם הכיוון נכון, במיוחד אם עוברים מקום עבודה, או חווים שינוי שכר משמעותי.

שאלה: מה ההבדל בין סוכן פנסיוני לבין ייעוץ פרישה?

תשובה: סוכן פנסיוני בד"כ מתמקד במוצרים – קרנות, קופות גמל, ביטוחים – ומקבל עמלה מהגופים שמנהלים אותם. ייעוץ פרישה, כשהוא נעשה כראוי, אמור להיות יותר הוליסטי: לשלב את כל הנכסים, המס, ביטוח לאומי, תכנון תזרים חודשי, ולא רק לדבר על "איפה נשים את הכסף". בפועל, יש גם אנשי מקצוע שיודעים לשלב בין העולמות.

שאלה: האם תמיד כדאי לקחת מענק פרישה ולא קצבה?

תשובה: ממש לא. יש מקרים שבהם מענק פרישה חד־פעמי יכול להיות פתרון טוב – למשל, אם יש חוב יקר שרצוי לסגור, או צורך מיידי גדול. אבל לעיתים קרובות, משיכה חד־פעמית פוגעת בפטור ממס על קצבה עתידית. לכן, כדאי לבדוק חישוב אישי – כמה קצבה תהיה, מה מסלול המס, ואיך זה משתלב עם הכנסות אחרות. זו אחת הנקודות הכי קריטיות בייעוץ פרישה.

שאלה: מה עושים אם גיל הפרישה מגיע, אבל אני רוצה להמשיך לעבוד?

תשובה: אפשר, ובמקרים רבים אפילו כדאי, להמשיך לעבוד – כשכיר או כעצמאי. השאלה היא איך לשלב את זה עם הפעלת הקצבה: האם להתחיל לקבל פנסיה במקביל לעבודה, או לדחות אותה. לעתים, דחייה של הקצבה מגדילה אותה משמעותית בהמשך. החוכמה היא לתכנן את מיסוי ההכנסה הכוללת – משכר, מקצבה, מקצבאות אחרות – כך שלא תשלמו מס מיותר.

שאלה: אם אין לי כמעט חיסכון פנסיוני, יש בכלל טעם בייעוץ פרישה?

תשובה: אולי דווקא אז. ייעוץ פרישה לא נועד רק למי שיש לו הרבה, אלא למי שצריך למקסם את מה שיש. אפשר לבדוק זכויות בביטוח לאומי, פנסיות ישנות שנשכחו, הטבות מס, אפשרויות להכנסה נוספת. יש גם תכניות סיוע שונות, שלא תמיד מוכרות למי שלא חי את התחום ביום־יום.

טבלה: עיקרי הנקודות בייעוץ פרישה

איך נראית פגישה אמיתית של ייעוץ פרישה

אם נרד רגע מהתיאוריה לקרקע, פגישת ייעוץ פרישה טובה לא נפתחת בשאלה "כמה כסף יש לך", אלא ב-"איך אתה מדמיין את החיים שלך אחרי הפרישה". זה נשמע רוחני, אבל משם נגזרות ההחלטות הפרקטיות: האם צריך רמת הוצאה גבוהה יחסית (טיולים, עזרה לילדים), או שאפשר להסתפק בפחות? האם צפויות הכנסות נוספות? מה מצב הבריאות?

אחרי השיחה הזו, מגיע שלב הנתונים: דוחות מקרנות הפנסיה, קופות הגמל, ביטוחי מנהלים, ביטוח לאומי, חסכונות פרטיים, הלוואות, משכנתא. זו עבודה קצת אפורה, אבל בלעדיה אין "תוכנית פרישה" אמיתית.

התרגום מהמספרים למסקנות

מה שמבדיל ייעוץ פרישה רציני ממצגת משעממת הוא היכולת לתרגם את המספרים למשפטים בני אדם יכולים להבין: "אם תפרוש בגיל 64 ולא 67, ייתכן שתצטרך להפחית כ-1,500–2,000 ש"ח מההוצאה החודשית הממוצעת", או "אם תמשוך עכשיו את כל הפיצויים, תאבד פטור ממס שיכול לשווה כ-300 אלף ש"ח לאורך השנים".

ולא פחות חשוב – לבדוק אם התכנון עובד גם בתרחישים פחות נעימים: מה אם אחד מבני הזוג נפטר מוקדם? מה אם יש ירידה ביכולת לעבוד? בתוך זה, תכנון פרישה איכותי לא מנסה לייצר חרדה, אלא להפך – להפוך את הלא־נודע לניהול סיכונים.

סיכום: פרישה היא לא סוף – היא פשוט שלב חיים חדש שצריך לתכנן אליו

בסוף, אחרי כל המונחים, ההטבות, הטפסים והחישובים, פרישה היא לא "הסוף של הקריירה", אלא התחלה של תקופה אחרת לגמרי. תקופה שבה הכסף שצברתם עובד בשבילכם, והרבה החלטות קטנות לאורך השנים מתנקזות לכמה החלטות גדולות – מתי לפרוש, איך למשוך, מה לעשות עם הזמן שהתפנה.

אם יש מסר אחד שאפשר לקחת מכל זה, הוא כנראה כזה: לא כדאי להגיע לגיל הפרישה עם תקווה ש"יהיה בסדר". אפשר, ואפילו רצוי, להפוך את זה לתהליך מובנה יותר – אבל כזה שנשאר אנושי, אישי, לא עוד "תיק השקעות" אלא תכנית חיים.

אם אתם מתקרבים לשלב הזה, מרגישים שהגיע הזמן לעשות סדר, או פשוט רוצים להבין איפה אתם עומדים – נשמח לסייע בייעוץ פרישה ראשוני, ללא עלות, כדי שתוכלו לקבל החלטות טובות יותר על השנים הכי חופשיות בחיים שלכם.