פינוי פסולת אלקטרונית בתל אביב: חשיבות הפינוי הנכון

הצד האפל של הקידמה הטכנולוגית: הר הזבל האלקטרוני הגדל בתל אביב

הסמארטפון שבידכם, המחשב הנייד שלכם, הטלוויזיה הדקה בסלון, המקרר החכם במטבח – כולם סמלים מובהקים של העידן הטכנולוגי שבו אנו חיים. הם משרתים אותנו נאמנה, משפרים את איכות חיינו ומחברים אותנו לעולם. אבל מה קורה איתם כשהם מתקלקלים, מתיישנים או פשוט מוחלפים בחדשים? הם הופכים לחלק מזרם הפסולת הצומח במהירות הגבוהה ביותר בעולם: פסולת אלקטרונית (e-waste).

תל אביב, בירת ההיי-טק והחדשנות של ישראל, היא עיר שוקקת ודינמית, המאמצת טכנולוגיות חדשות בקצב מסחרר. לצד היתרונות הברורים של קידמה זו, קיים גם צד אפל: יצירת כמויות הולכות וגדלות של פסולת אלקטרונית. הטיפול בפסולת הזו בצורה נכונה אינו רק עניין ל"ירוקים" או למחלקת התברואה בעירייה; זוהי סוגיה סביבתית ובריאותית קריטית שמשפיעה על כולנו, ודורשת מודעות ואחריות אישית מצד כל אחד ואחת מתושבי העיר.

הר הזבל האלקטרוני העולמי: מספרים מדאיגים והזדמנות אבודה

כדי להבין את גודל הבעיה המקומית, חשוב להסתכל על התמונה הגלובלית. על פי דו"ח Global E-waste Monitor 2024, שיא של 62 מיליון טון של פסולת אלקטרונית נוצר בעולם בשנת 2022. זה שווה ערך למשקלם של 1.55 מיליון משאיות עמוסות בפסולת, שאם נסדר אותן בשיירה – הן יקיפו את קו המשווה! הכמות הזו צפויה לגדול בעוד 33% ולהגיע ל-82 מיליון טון עד שנת 2030, אם המגמה הנוכחית תימשך.

והנתון המדאיג עוד יותר: רק 22.3% מפסולת אלקטרונית זו תועדה כנאספת וממוחזרת באופן רשמי ובטוח בשנת 2022. המשמעות היא שחלק עצום מהפסולת הזו – כ-62 מיליארד דולר בערך של חומרי גלם יקרי ערך הניתנים לשחזור – פשוט מושלך, נשרף או מטופל בדרכים לא מפוקחות ומזיקות.

הסכנה האורבת בתוך המכשירים הישנים שלנו: רעלים שחודרים לסביבה ולגופנו

מדוע חשוב כל כך לא להשליך פסולת אלקטרונית לפח האשפה הרגיל? התשובה טמונה בהרכב הכימי המורכב שלה. מכשירים אלקטרוניים מכילים עשרות ואף מאות חומרים שונים, שרבים מהם רעילים ומסוכנים לבריאות האדם ולסביבה:

• מתכות כבדות: עופרת (נמצאת במסכים ישנים, סוללות, הלחמות), כספית (בנורות פלואורסצנט, מסכים, מתגים), קדמיום (בסוללות, מסכים ישנים), כרום ועוד. חומרים אלה עלולים לזהם את הקרקע, לחדור למי התהום, ולהצטבר בשרשרת המזון. חשיפה אליהם נקשרה לבעיות נוירולוגיות, פגיעה בתפקוד כליות, נזק למערכת הרבייה, בעיות התפתחותיות אצל ילדים, ואף סיכון מוגבר למחלות סרטן. ארגון הבריאות העולמי (WHO) מזהיר במיוחד מפני ההשפעה על ילדים ונשים בהיריון.
• מעכבי בעירה ברומיים (BFRs): חומרים אלו מוספים לפלסטיק במכשירים כדי להקשות על התלקחות. הם רעילים, מצטברים ברקמות שומן בגוף, ונקשרו להפרעות הורמונליות ובעיות נוירולוגיות.
• פלסטיק: כ-21% ממשקל הפסולת האלקטרונית הוא פלסטיק, שלוקח מאות ואלפי שנים להתפרק ולעיתים קרובות מכיל גם הוא חומרים רעילים.
• גזי חממה: חומרים מסוימים הנפלטים ממערכות קירור במקררים ומזגנים ישנים הם גזי חממה עוצמתיים התורמים להתחממות כדור הארץ.

כאשר פסולת אלקטרונית מגיעה למטמנה רגילה, החומרים הרעילים בה עלולים לדלוף לקרקע ולמי התהום. שריפה לא מבוקרת של פסולת אלקטרונית משחררת לאוויר חומרים מסוכנים ביותר, החושפים עובדים בלתי מיומנים ואוכלוסיות סמוכות לסיכונים בריאותיים אדירים.

תל אביב בחזית האתגר המקומי: מעבר ל-500 טון ועדיין רחוק מהיעד

כעיר טכנולוגית מובילה, קצב החלפת המכשירים האלקטרוניים בתל אביב גבוה במיוחד – בבתים, במשרדים, ובעסקים. על פי נתוני עיריית תל אביב-יפו, בשנת 2022 נאספו בעיר למעלה מ-500 טון של פסולת אלקטרונית בדרכים מפוקחות. זהו בהחלט צעד בכיוון הנכון, המעיד על מודעות גוברת וזמינות של פתרונות. אולם, מומחים בתחום מעריכים שזו עדיין רק חלק קטן מסך הפסולת האלקטרונית הנוצרת בפועל בעיר מדי שנה, וחלק גדול עדיין מוצא את דרכו לפחי האשפה הרגילים, או נזרק ליד פחים ופשוט נאסף על ידי משאיות האשפה הרגילות (מה שמכונה בישראל "גושית").

האתגר הגדול: נוחות מול אחריות סביבתית

הסיבה המרכזית לפער בין הפסולת שנוצרת לפסולת שנאספת למיחזור היא לרוב נוחות. קל ומהיר יותר להשליך מכשיר ישן לפח ליד הבית מאשר לאתר נקודת איסוף ייעודית או לתאם איסוף. חוסר מודעות לגבי הסכנות הכרוכות בפסולת זו, ולגבי הפתרונות הזמינים, גם הוא גורם משמעותי.

סיפור מהשטח (היפותטי) – הדילמה בפינת הרחוב:

דני, תושב שכונת פלורנטין בתל אביב, רכש לאחרונה מחשב נייד חדש לעסק הגרפיקה שלו. המחשב הישן, בן שבע שנים, עדיין עבד אך היה איטי ומיושן. הוא שכב בארון במשך חודשים, תופס מקום. בבוקר בהיר אחד, דני החליט לעשות סדר. הוא הוציא את המחשב הישן והתלבט לרגע. הפח המשותף של הבניין היה ממש ליד הדלת. "זה רק מחשב אחד," חשב לעצמו, "כמה נזק זה כבר יכול לגרום?". הוא כמעט השליך אותו לפח, אך אז נזכר פתאום בקמפיין הסברה שראה באינסטגרם של העירייה, שהציג תמונות של חומרים מסוכנים במכשירים אלקטרוניים. הוא עצר. הוא פתח את אתר עיריית תל אביב במכשיר החדש שלו, חיפש "פינוי פסולת אלקטרונית", ומצא מפה אינטראקטיבית עם נקודות איסוף קרובות. הנקודה הקרובה ביותר הייתה במרחק עשר דקות הליכה, ליד המרכז הקהילתי. הוא ארז את המחשב הישן בשקית, צעד לנקודת האיסוף, והשליך אותו למתקן הייעודי. "מרגיש טוב שעשיתי את הדבר הנכון," חשב בסיפוק, "זה באמת לא היה כזה מסובך."

פתרונות קיימים ויעילים בתל אביב: להפוך את האחריות לקלה ונגישה

עיריית תל אביב-יפו משקיעה מאמצים משמעותיים כדי להקל על התושבים והעסקים להיפטר מפסולת אלקטרונית בצורה בטוחה ואחראית:

1. עשרות תחנות איסוף ייעודיות ברחבי העיר: פזורות בשכונות שונות, לרוב בסמוך למרכזים קהילתיים, מרכזים מסחריים או נקודות ציבוריות נגישות. הן מיועדות למכשירים אלקטרוניים קטנים עד בינוניים: טלפונים ניידים, מחשבים, מסכים קטנים, מדפסות, נגני מוזיקה, מצלמות, צעצועים אלקטרוניים, ועוד. ניתן לאתר את הנקודה הקרובה ביותר באמצעות אתר עיריית תל אביב או אפליקציית "דיגיתל".

2. שירות איסוף פסולת אלקטרונית גדולה מהבית – ללא עלות: למכשירים גדולים וכבדים יותר שקשה להוביל (מקררים, מכונות כביסה, תנורים, מדיחי כלים, טלוויזיות גדולות, מזגנים), העירייה מציעה שירות איסוף נוח ויעיל ישירות מפתח הבניין או הבית. כל מה שצריך לעשות הוא לתאם את האיסוף מראש דרך מוקד 106 פלוס או אתר העירייה. השירות הזה הוא קריטי, שכן מכשירים גדולים כאלה מהווים נתח משמעותי מפסולת אלקטרונית ועלולים להכיל כמויות גדולות של חומרים מסוכנים (כמו גזי קירור).

   • סיפור (היפותטי) – משפצים את הבית ודואגים לסביבה: משפחה בשכונת רמת אביב בתל אביב החליטה לשפץ את המטבח. המקרר הישן והמזגן התקול היו חלק מהשיפוץ. במקום להשאיר אותם בפינת הרחוב בתקווה שמישהו יאסוף אותם (מצב מסוכן ולא חוקי שעלול לגרום לפליטת גזים רעילים וזיהום), הם נכנסו לאתר העירייה. הם תיאמו בקלות שירות איסוף פסולת אלקטרונית גדולה מהבית ללא עלות. ביום שנקבע, צוות ייעודי הגיע, אסף את המקרר והמזגן בזהירות, והבטיח שהם יועברו לטיפול ומיחזור נאותים. המשפחה הרגישה הקלה שידעה שהמכשירים הללו יטופלו בצורה אחראית ולא יפגעו בסביבה.

3. הסברה והעלאת מודעות – חינוך לשינוי הרגלים: העירייה מבינה שזמינות הפתרונות אינה מספיקה. היא משקיעה בקמפיינים הסברתיים בכל ערוצי התקשורת (שלטי חוצות, פרסומים בדיגיתל, קמפיינים ברשתות החברתיות כמו פייסבוק ואינסטגרם, שיתופי פעולה עם מובילי דעה מקומיים). בבתי הספר ובמרכזים הקהילתיים מועברים מערכי שיעור וסדנאות שמטרתם להעלות את המודעות לסכנות של פסולת אלקטרונית, לחשיבות המיחזור, ולהרגלים הנכונים לפינוי. המטרה היא ליצור שינוי התנהגותי ארוך טווח.

4. עידוד תיקון ושימוש חוזר: בנוסף למיחזור, העירייה גם מקדמת את הרעיון של הארכת חיי המכשירים האלקטרוניים. קיימות יוזמות קהילתיות (לעיתים בשיתוף העירייה או בתמיכתה) כמו "תיקון בתי קפה" (Repair Cafes), שבהן מתנדבים מסייעים לתושבים לתקן מכשירים מקולקלים תמורת סכום סמלי או בהתנדבות. עידוד תיקון ושימוש חוזר מפחית את כמות הפסולת הנוצרת מלכתחילה.

מעבר לסביבה: יתרונות כלכליים ואפילו בריאותיים של פינוי נכון

הטיפול הנכון בפסולת אלקטרונית מניב שורה של יתרונות משמעותיים, שחורגים מעבר לשמירה על הסביבה:

• הגנה על הסביבה ובריאות הציבור: כאמור, מניעת דליפת רעלים לקרקע ולמים, והפחתת חשיפה לחומרים מסוכנים, משפרות ישירות את בריאות הציבור ומגינות על המערכות האקולוגיות שמסביב לעיר.
• חיסכון במשאבי טבע יקרים: פסולת אלקטרונית היא למעשה "מכרה עירוני". היא מכילה כמויות משמעותיות של מתכות יקרות כמו זהב, כסף, נחושת, פלטינה ופלדיום, וכן מתכות נדירות שחיוניות לתעשיית ההיי-טק. למשל, טון של טלפונים ניידים מכיל פי 100 יותר זהב מאשר טון של עפרת זהב! מיחזור חומרים אלה מפחית את הצורך בכרייה של חומרי גלם חדשים, שהיא תהליך יקר ומזהם.
• תרומה למאבק במשבר האקלים: מיחזור פסולת אלקטרונית מפחית את פליטות גזי החממה בשתי דרכים עיקריות: מניעת פליטת גזים ממכשירים (כמו גזים במזגנים ומקררים), והפחתת פליטות מתהליך כריית וייצור חומרי גלם חדשים.
• עידוד כלכלה מעגלית ויצירת מקומות עבודה: תהליכי איסוף, מיון, פירוק ומיחזור של פסולת אלקטרונית יוצרים תעשייה חדשה ומקומות עבודה "ירוקים", ותורמים למעבר ממודל של "קנה-השתמש-זרוק" למודל של שימוש חוזר ומיחזור.

סיפור (היפותטי) – העסק שראה בפסולת הזדמנות:

חברת סטארט-אפ ישראלית צעירה, "גרין-טק מיחזור", המתמחה בטכנולוגיות חדשניות לפירוק ומיצוי חומרי גלם יקרים מפסולת אלקטרונית, הקימה את המפעל הראשון שלה באזור המרכז, ומספקת שירותי איסוף מיוחדים לעסקים גדולים בתל אביב (בנקים, חברות היי-טק, משרדי ממשלה) שמייצרים כמויות גדולות של פסולת אלקטרונית (מחשבים, שרתים, מסכים ישנים). במקום שהפסולת הזו תגיע למטמנה או לטיפול לא הולם, "גרין-טק מיחזור" אוספת אותה, מפרקת אותה במתקן מיוחד תוך הקפדה על כללי בטיחות מחמירים, ומצליחה למצות ממנה מתכות יקרות (זהב, נחושת ועוד) וחומרים ברי שימוש חוזר, שחוזרים לתעשייה לייצור מוצרים חדשים. הסטארט-אפ הזה לא רק תורם משמעותית להפחתת הזיהום, אלא גם מראה שיש כאן מודל עסקי רווחי, ויוצר מקומות עבודה חדשים בתעשייה מתפתחת זו.

האחריות היא של כולנו: יחד למען תל אביב ירוקה יותר

פינוי של פסולת אלקטרונית בתל אביב אינו רק עניין טכני של איסוף ומיחזור; זהו ביטוי של אחריות אזרחית וסביבתית. עיריית תל אביב עושה צעדים חשובים בכיוון הנכון, בהנגשת פתרונות ובמאמצי הסברה. אולם, הצלחת המאמץ הזה תלויה בסופו של דבר בהשתתפות פעילה של כל אחד ואחת מתושבי העיר, ושל העסקים הפועלים בה.

הפעם הבאה שמכשיר אלקטרוני כלשהו מסיים את חייו אצלכם – אל תחשבו פעמיים. בדקו באתר העירייה או באפליקציה היכן נמצאת נקודת האיסוף הקרובה ביותר לפסולת אלקטרונית קטנה, או תאמו שירות איסוף מהבית אם מדובר במכשיר גדול. השקיעו רגע נוסף במציאת הפתרון הנכון, במקום ללכת בדרך הקלה והמזיקה של פח האשפה הרגיל.

כל טלפון נייד שמגיע למתקן מיחזור במקום למטמנה, כל מחשב שמפורק וחומרי הגלם בו ממוחזרים, כל מקרר שגזי הקירור המסוכנים שלו נלכדים ולא משתחררים לאוויר – הם צעד קטן אך משמעותי למען עיר בריאה יותר, ירוקה יותר, ובת קיימא יותר. יחד, תושבי תל אביב יכולים להפוך את העיר למודל לחיקוי בניהול אחראי של פסולת אלקטרונית, ולהבטיח שהקידמה הטכנולוגית שלנו לא תשאיר אחריה הר של זבל רעיל, אלא תהווה בסיס לעתיד טוב יותר לנו ולדורות הבאים. האחריות מתחילה אצלכם בבית ובעסק.